זיהום מי הים – איך נמנע את האסון הבא
החל מיום רביעי 17 בפברואר 2021 נשטפו חופי ישראל בכמויות גדולות של זפת וזאת במהלך סערת חורף שפקדה את ישראל במשך שלושה ימים (16-18 פברואר 2021) . הזפת נשטפה מהים לאורך כל חופי ישראל מאשקלון בדרום ועד ראש הנקרה בצפון. ההערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר על שפך נפט בהיקף של עשרות עד מאות טונות נפט. 'אירוע זפת' זה, שהוא כפי הנראה זיהום הים החמור ביותר בישראל גרם לנזק סביבתי חמור שהיקפו המלא עוד לא ידוע ושייקח שנים רבות לתקנו ….
סקירת החלטת הממשלה בנושא פיקוח על השקעות זרות נכנסות לישראל ברקע יוזמת החגורה והדרך של סין
ביום 30 באוקטובר 2019 קיבלה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני) את החלטה מס' ב/372 בנושא: "קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות"1 ( לנוסח מלא של ההחלטה ר' נספח מס' 1.) ההחלטה על הקמת ועדת בחינה להשקעות זרות עומדת בשורה אחת עם קיומן של ועדות דומות במספר מדינות מערביות החברות הארגון ה-OECD וביניהן גרמניה, בריטניה, אוסטרליה וארה"ב,2 אם כי היא אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הכלכלית שמנהיג משרד האוצר מאז שנות ה-90 (השקת תוכנית החשיפה למשק הישראלי), מדיניות המאופיינת בפתיחות רבה בתחומי הסחר הבינלאומי וההשקעות הזרות….
מסדרונות לוגיסטיים ונתיבי סחר בין האוקיינוס ההודי והים התיכון
בפרק זה סקירה של נתיבי הסחר המרכזיים (הן הנתיבים הקיימים והן המתוכננים) המחברים בין האוקיינוס ההודי לים התיכון. בפרק מתוארים הנתיבים היבשתיים העיקרים, נמלי הים הקשורים אליהם והאתגרים הפוליטיים והכלכליים הנלווים אליהם. המסקנה העיקרית היא כי במצב הפוליטי הקיים באזור הלבנט יש היתכנות גדולה יותר לפרויקטים המתבצעים בתוך גבולות מדינה אחת, וכי היתכנות של פרויקטים גדולים חוצי גבולות היא נמוכה יחסית. עם זאת, עליית איראן ככוח אזורי ורקימת ברית סונית־ישראלית כנגדה מגדילים את הסיכוי לפריצת נתיבים מאזור המפרץ הפרסי דרך ירדן לנמל חיפה….
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/21
המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי….
חופש השיט הישראלי – החופש לסחור
בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן סכנה אסטרטגית למשק המדינה?…
סקירת הכלכלה הכחולה בישראל – מצב קיים והזדמנויות
אהוד גונן 07 יולי 2022 מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול אותו יש לאבטח כי אם כאל מרחב עצום הגדול משטחה היבשתי של ישראל המגלם בתוכו הבטחה לעתיד. ניתן להגיד כי הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות לקו עם השנים 'בעיוורון למרחב הימי', עיוורון ממנו אנו מתפכחים בעשור האחרון….
אירוע חסימת תעלת סואץ על ידי האונייה Given Ever משמעויות אזוריות ולישראל
ב־23 במארס 2021 נתקעה ספינת המכולות "אוור גיוון" )Given Ever )שעברה את תעלת סואץמדרום לצפון בגדת התעלה כעשרה ק"מ צפונית לנמל סואץ. בעקבות העלייה על גדת התעלהנחסמה תנועת האוניות בתעלה לשני הכיוונים למשך שישה ימים כמעט….
150 שנה לתעלת סואץ – האינטרסים והמעורבות הסינית סביב התעלה
אהוד גונן 25 אוגוסט 2022 היחסים בין סין ומצרים מאז 2011 ניזונים מההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בשתי המדינות. מצרים שלאחר עליית הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לשלטון בשנת 2013 מחפשת מנועי צמיחה ותעסוקה לאומיים כדי להתמודד עם אתגרים עצומים בתחום הכלכלה והחברה. תעלת סואץ והפעילות הענפה סביב התעלה הכוללת מלבד מעבר אוניות גם שירותים לוגיסטיים, תעשייה וייצור וכן השקעות גדולות בתשתיות – אלו סומנו על ידי א־סיסי כמנועים שכאלו. מנגד, יוזמת החגורה והדרך של סין עוסקת בפיתוח תחומים אלו בדיוק של לוגיסטיקה ותשתיות ולפיכך הסינרגיה בין מדיניות מצרים וסין בכלל ובפעילות הקשורה לתעלת סואץ בפרט היא גדולה ובעלת פוטנציאל פיתוח לשני הצדדים….
