מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 – 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמדאן, בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים התנהלה בעיקרה ביבשה. במלחמת יום הכיפורים הצליח חיל הים
כנס Navy Tech 2025 ,שנערך בפברואר בהלסינקי, התקיים על רקע מתיחות גוברת באזור הים הבלטי ועליית חשיבותן של תשתיות תת-ימיות קריטיות במערב אירופה – החל ממערכות חשמל, דרך כבלי תקשורת, ועד צינורות גז. אירועים כמו הפגיעה בצינורות Nord Stream ,
השקעות הון סיכון בטכנולוגיות ביטחוניות דואליות (המשרתות מטרות ביטחוניות ואזרחיות כאחד) הופכות לשכיחות ומשמעותיות יותר ויותר בשנים האחרונות. המציאות הגיאופוליטית העולמית המתהווה, גורמת להשקעה גוברת בתעשיות אלה המבוססות חדשנות, וביניהן גם טכנולוגיות בתחום הימי.
מלחמת "חרבות ברזל" הציבה בפני ישראל שלושה אתגרים עיקריים במרחב הימי: הגנה על גבולותיה הימיים, שמירה על חופש השיט אל ישראל וממנה (לרבות פעילות הנמלים העיקריים שלה), והגנה על המתקנים האסטרטגיים במרחב הימי שלה והבטחת הפעלתם הרציפה. המאמר מתאר את
קריסת משטר אסד בדצמבר 2024 וכינון משטר חדש בסוריה בראשותו של אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי, מהווה שינוי טקטוני אזורי בעל השלכות רבות, בין השאר בתחום הימי. עם היוודע דבר קריסת משטר אסד, ישראל יצאה למבצע "חץ הבשן" שנועד לפגוע ביכולות זרועות
הזירה הימית של מלחמת רוסיה – אוקראינה בים השחור, והמערכה הימית בים האדום כחלק ממלחמת "חרבות ברזל" הביאו להתפתחויות רבות ביחסים בין מדינות ובריתות, בכלכלה ובסחר הבינלאומי, בפריסת ציי מלחמה, כוחות לחימה ונכסים אסטרטגיים, בהוצאות ביטחוניות, במחירי סחורות ותנועת משאבים.
