שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום – קושרת חזית ועורף

14 דצמבר 2022אהוד גונן אהוד גונן דצמבר 2022 מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.  המאמר פורסם במגזין 'חברה, צבא וביטחון לאומי' גיליון 4, הוצאת מערכות, צה"ל. דצמבר 2022….

היבטים לאומיים בהפעלת נמל פרטי בשטח מספנות ישראל

report_2019-1_thumbnail (1)

מספנות ישראל הוקמה בשנת 1959 כחברה ממשלתית לבניית ותיקון כלי שיט. בשיאה העסיקה החברה אלפי עובדים, אך נקלעה לקשיים והופרטה בשנת 1995 על ידי מכירת מניותיה והפיכתה לחברה פרטית. בשנת 2007 הוקמה באופן רשמי חברת נמל מספנות ישראל בע"מ כחברת-בת של מספנות ישראל בע"מ, וקיבלה את כתב ההסמכה כתאגיד מורשה למתן שירותי נמל. על נמל מספנות מוטלות מספר מגבלות במסגרת מסמך עקרונות מפברואר 2005 בחתימה משותפת של משרדי האוצר והתחבורה, ואלה קובעות כי: "… הכמות הכוללת של מטענים שישונעו בשטח החברה [חברת מספנות ישראל]… לא תעלה על האחוז הנקוב … מכלל המטענים המשונעים בנמלי חיפה אשדוד ואילת … לפי משקל המטען". החל משנת 2011 ואילך עומד 'האחוז הנקוב' על %5. ….

היבטים גאו-אסטרטגים בתפעול הנמל 'הסיני' בחיפה

הקמתו והפעלתו של נמל 'המפרץ' החדש בחיפה עומדות במרכזו של דיון ציבורי בעל היבטים גאו-כלכליים וגאו-אסטרטגיים הכוללים. מצד אחד, מאבק בין-מעצמתי (ארה"ב וסין) על עליונות גלובלית, ומצד שני, היבטים של מדיניות ציבורית פנים- ישראלית המנסה לפתח את נמלי ישראל ולהתאימם למגמות הרווחות בתחום הספנות והנמלים בעולם, ולהגביר את יעילות הפעלתם באמצעות הכנסת חברות הפעלה בינלאומיות. המאמר בוחן את הלקחים שנצברו עד כה בתהליך זה לגבי המשך פיתוח תחום הספנות והנמלים וקביעת מדיניות בנוגע להשקעות זרות במשק הישראלי.

משבר הקורונה וסקטור הספנות – לקחים והמלצות לישראל

mashbercorona_thumbnail

משבר הקורונה הוא משבר כלכלי ייחודי שנגרם עקב 'שוק' חיצוני הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. במרבית מדינות העולם נרשמו הפרעות ועיכובים ברמות שונות בתפקודה של השרשרת הלוגיסטית אולם ניתן לומר בהכללה כי השרשרת הלוגיסטית העולמית ובישראל הוכיחו עצמן כעמידות עד כה במשבר הנוכחי…..

זיהום מי הים – איך נמנע את האסון הבא

Seawater pollution_thumbnail

החל מיום רביעי 17 בפברואר 2021 נשטפו חופי ישראל בכמויות גדולות של זפת וזאת במהלך סערת חורף שפקדה את ישראל במשך שלושה ימים(16–18 פברואר 2021). הזפת נשטפה מהים לאורך כל חופי ישראל מאשקלון בדרום ועד ראש הנקרה בצפון. ההערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר על שפך נפט בהיקף של עשרות עד מאות טונות נפט. 'אירוע זפת' זה, שהוא כפי הנראה זיהום הים החמור ביותר בישראל גרם לנזק סביבתי חמור שהיקפו המלא עוד לא ידוע ושייקח שנים רבות לתקנו. הפוטנציאל לאסונות סביבתיים נוספים בחופי ישראל עולה ככל שגדלה הפעילות באזור המים הכלכליים של ישראל.

סקירת החלטת הממשלה בנושא פיקוח על השקעות זרות נכנסות לישראל ברקע יוזמת החגורה והדרך של סין

2021serv2 (1)_thumbnail

ביום 30 באוקטובר 2019 קיבלה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני) את החלטה מס' ב/372 בנושא: "קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות"1 ( לנוסח מלא של ההחלטה ר' נספח מס' 1.) ההחלטה על הקמת ועדת בחינה להשקעות זרות עומדת בשורה אחת עם קיומן של ועדות דומות במספר מדינות מערביות החברות הארגון ה-OECD וביניהן גרמניה, בריטניה, אוסטרליה וארה"ב,2 אם כי היא אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הכלכלית שמנהיג משרד האוצר מאז שנות ה-90 (השקת תוכנית החשיפה למשק הישראלי), מדיניות המאופיינת בפתיחות רבה בתחומי הסחר הבינלאומי וההשקעות הזרות….

הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/21

2021serv2 (1)_thumbnail

המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי….

חופש השיט הישראלי – החופש לסחור

Density Map_thumbnail

בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן סכנה אסטרטגית למשק המדינה?…

סקירת הכלכלה הכחולה בישראל – מצב קיים והזדמנויות

e175d96e-a157-4d68-9336-8a1adfef626e_thumbnail

מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול אותו יש לאבטח כי אם כאל מרחב עצום הגדול משטחה היבשתי של ישראל המגלם בתוכו הבטחה לעתיד. ניתן להגיד כי הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות לקו עם השנים 'בעיוורון למרחב הימי', עיוורון ממנו אנו מתפכחים בעשור האחרון.

אירוע חסימת תעלת סואץ על ידי האונייה Given Ever משמעויות אזוריות ולישראל

Ever Given_thumbnail

ב־23 במארס 2021 נתקעה ספינת המכולות "אוור גיוון" )Given Ever )שעברה את תעלת סואץמדרום לצפון בגדת התעלה כעשרה ק"מ צפונית לנמל סואץ. בעקבות העלייה על גדת התעלהנחסמה תנועת האוניות בתעלה לשני הכיוונים למשך שישה ימים כמעט….

דילוג לתוכן