מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 – 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמדאן, בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים התנהלה בעיקרה ביבשה. במלחמת יום הכיפורים הצליח חיל הים הישראלי להשיג שליטה ימית מלאה בזירת הים התיכון תוך שהוא יוצא כשידו על העליונה בכל הקרבות הימיים שהתנהלו מול ציי סוריה ומצרים. אלו היו גם למעשה קרבות טילי ים- ים הראשונים, טילי גבריאל שהופעלו מספינות הטילים הישראליות, וטילי סטיקס שהופעלו מספינות מסוג קומאר ואוסא ע"י המצרים והסורים. במלחמה זו השתמש חיל הים הישראלי בצורה יעילה בלוחמה אלקטרונית כדי להתגונן בפני טילי ים -ים המצרים
והסורים. יחד עם זאת, ובבחינה היסטורית, ההצלחה האופרטיבית לא הניבה הישג אסטרטגי –
נמלי סוריה ומצרים המשיכו לפעול ולקלוט סיוע צבאי מברית המועצות במהלך כל ימי המלחמה.

כנס Navy Tech 2025 ,שנערך בפברואר בהלסינקי, התקיים על רקע מתיחות גוברת באזור הים
הבלטי ועליית חשיבותן של תשתיות תת-ימיות קריטיות במערב אירופה – החל ממערכות חשמל,
דרך כבלי תקשורת, ועד צינורות גז. אירועים כמו הפגיעה בצינורות Nord Stream , תקלות מסתוריות בכבלים תת-ימיים, והתרחבות הפעילות הימית של רוסיה וסין, הפכו את המרחב התת-
ימי מממד שקט ושולי – לאתגר אסטרטגי גלוי ומורכב.

השקעות הון סיכון בטכנולוגיות ביטחוניות דואליות (המשרתות מטרות ביטחוניות ואזרחיות כאחד) הופכות לשכיחות ומשמעותיות יותר ויותר בשנים האחרונות. המציאות הגיאופוליטית העולמית המתהווה, גורמת להשקעה גוברת בתעשיות אלה המבוססות חדשנות, וביניהן גם טכנולוגיות בתחום הימי.

מלחמת "חרבות ברזל" הציבה בפני ישראל שלושה אתגרים עיקריים במרחב הימי: הגנה על גבולותיה הימיים, שמירה על חופש השיט אל ישראל וממנה (לרבות פעילות הנמלים העיקריים שלה), והגנה על המתקנים האסטרטגיים במרחב הימי שלה והבטחת הפעלתם הרציפה. המאמר מתאר את המציאות שנוצרה בזירה הימית במהלך המלחמה והליקויים שהיא חשפה, ומצביע על כך שישראל חסרה כיום מדיניות ואסטרטגיה ימית רבתי (Maritime Strategy), שתענה על השינויים המתרחשים באזורנו. כמו כן המאמר מצביע על הצורך להגדיר מחדש את תפקידיה של זרוע הים, להסדיר את עבודת המשק הישראלי בשעת חירום בכל הקשור לאספקה ימית של סחורות ומוצרי אנרגיה חיוניים, לרבות אמצעי ההובלה שלהם.

קריסת משטר אסד בדצמבר 2024 וכינון משטר חדש בסוריה בראשותו של אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי, מהווה שינוי טקטוני אזורי בעל השלכות רבות, בין השאר בתחום הימי. עם היוודע דבר קריסת משטר אסד, ישראל יצאה למבצע "חץ הבשן" שנועד לפגוע ביכולות זרועות הצבא הסורי ומערכיו האסטרטגיים. במסגרת זו הושמדו בנמלי לאטקיה ומינט אל ביידה מרבית ספינות הטילים של חיל הים הסורי. כמו כן הותקפו אתרי אחסון של טילים ימיים, אך לא ברור האם הושמדו לחלוטין כל טילי חוף הים האיכותיים, בעלי הטווח הגדול שהיו ברשות חיל הים הסורי.

לצעדים אלו השפעות אזוריות משמעותיות בתחום הימי במזרח הים התיכון. הנפגעות העיקריות מהשינוי בסוריה הינן איראן ותנועת החיזבאללה בלבנון. המפסידה הנוספת הינה רוסיה שאיבדה שני מאחזים חשובים במרחב החוף הסורי. המרוויחה הגדולה מהשינוי הינה טורקיה, שסייעה לכוחות המורדים. מתוקף מעמדה בקרב המשטר החדש, טורקיה אינה מסתירה את רצונה להתבסס בעתיד בסוריה, לרבות בתחום הימי. התערבות ונוכחות טורקית במרחב הימי הסורי, טומנת בחובה סיכונים וסיכויים מבחינתה של ישראל.

שנה של מלחמה חשפה תכנון אזרחי וצבאי לקוי, היערכות מוגבלת לתרחישי קיצון של סגר ימי וזרוע ים שאינה ממצה את יכולותיה. ישראל זקוקה לאסטרטגיה ימית חדשה ומעודכנת, שתותאם לאתגרים החדשים בזירה זו – בהפעלת נמליה וצי ספינותיה, באבטחת שרשראות אספקה ימיות, בתפיסת ההפעלה של זרוע הים שלה, ובהתנהלותה מול מדינות האזור והמעצמות המעורבות בו | ניתוח עומק

עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו
של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך
הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול
באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות.
הים כמרחב מגלם עבור האנושות ארבעה תפקידים עיקריים: הוא משאב, תווך של תעבורה
וסחר, תווך של מידע והעברת רעיונות ותווך לשליטה. נוסף להכרה בעליית חשיבותו של המרחב
הימי בכלל, יש צורך להבין ולהפנים את השינויים המתחוללים במערכת האקולוגית של מרחב זה.
כחוט השני לאורך הספר מודגשת החיוניות להבחין הבחנה מושגית בין "אסטרטגיה ביטחונית
ימית" (Strategy Security Maritime (ובין "אסטרטגיה ימית" במשמעותה המצומצמת (Naval
Strategy), או במשמעותה הרחבה (Strategy Maritime), וזאת אף־על־פי שהמונחים קשורים זה
לזה. נוסף על כך, חשוב שיובנו ויזכו להכרה המרכיבים הנוספים שיש למונח "ביטחון ימי" (Maritime
Security), הכולל במשמעותו המודרנית את המרכיבים הבאים: ביטחון לאומי המתבסס על עוצמה
ימית, הביטחון האישי (Security Human), הפיתוח הכלכלי בסביבה הימית והבטיחות במרחב הימי
(Domain Maritime the in Safety).

המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין־תחומי בתחום מדיניות ואסטרטגיה ימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. הוא
עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים:1 ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, 2 תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, 3 משפט, 4 אנרגייה 5 וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל
בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבין־לאומי.

המחיר המרחבי של הביטחון – שימושי הקרקע הביטחוניים בישראל צרכים והשלכות

עד תחילת המאה ה- 20 התפתחה המטאורולוגיה כמדע נפרד מחיזוי מזג האוויר. כאשר המטאורולוגיה מיצתה את יכולתה האיכותיות, והנסיון המתמשך של החזאי לא היה הערובה היחידה להוצאת תחזית מזג אוויר טובה או סבירה לטווח קצר בלבד, היה ברור כי רק חיזוי שמסתמך על על המדע יביא לשיפור.

במלאת שנה לממשל ביידן ולאחר נסיגת צבא ארצות הברית מאפגניסטן נראה שבתחום הצבאי
ביטחוני במזרח ודרום־מזרח אסיה, ארצות הברית ממשיכה בפעילותה השגרתית מזה מספר
עשורים. סיורי חופש שיט באזור ים סין הדרומי ומחאות דיפלומטיות מלוות בביקורת כמעט בוטה
מול סין, שהיא "האוייב" או המתחרה על ההגמוניה (לטענת ארצות הברית ומדינות אחרות).

הקמתו והפעלתו של נמל 'המפרץ' החדש בחיפה עומדות במרכזו של דיון ציבורי בעל היבטים גאו-כלכליים וגאו-אסטרטגיים הכוללים. מצד אחד, מאבק בין-מעצמתי (ארה"ב וסין) על עליונות גלובלית, ומצד שני, היבטים של מדיניות ציבורית פנים-
ישראלית המנסה לפתח את נמלי ישראל ולהתאימם למגמות הרווחות בתחום הספנות והנמלים בעולם, ולהגביר את יעילות הפעלתם באמצעות הכנסת חברות הפעלה בינלאומיות. המאמר בוחן את הלקחים שנצברו עד כה בתהליך זה לגבי המשך פיתוח תחום הספנות והנמלים וקביעת מדיניות בנוגע להשקעות זרות במשק הישראלי.

החל מיום רביעי 17 בפברואר 2021 נשטפו חופי ישראל בכמויות גדולות של זפת וזאת במהלך סערת חורף שפקדה את
ישראל במשך שלושה ימים(16–18 פברואר 2021). הזפת נשטפה מהים לאורך כל חופי ישראל מאשקלון בדרום ועד ראש
הנקרה בצפון. ההערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר על שפך נפט בהיקף של עשרות עד מאות טונות נפט. 'אירוע
זפת' זה, שהוא כפי הנראה זיהום הים החמור ביותר בישראל גרם לנזק סביבתי חמור שהיקפו המלא עוד לא ידוע ושייקח
שנים רבות לתקנו.
הפוטנציאל לאסונות סביבתיים נוספים בחופי ישראל עולה ככל שגדלה הפעילות באזור המים הכלכליים של ישראל.

בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן סכנה אסטרטגית למשק המדינה?…

מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול אותו יש לאבטח כי אם כאל מרחב עצום הגדול משטחה היבשתי של ישראל המגלם בתוכו הבטחה לעתיד. ניתן להגיד כי הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות לקו עם השנים 'בעיוורון למרחב הימי', עיוורון ממנו אנו מתפכחים בעשור האחרון.

בראייה היסטורית, היחסים בין סין ומצרים הם יחסים טובים ופתוחים המושתתים על אינטרסים
כלכליים ופוליטיים משותפים כמו גם על הערכה תרבותית הדדית עמוקה עקב היותן שתיים מארבע
ציוויליזציות הנהר של העולם העתיק.

ישראל זקוקה לאסטרטגיה ימית רבתי המתאימה לצרכיה הייחודים ולמצבה הגאו-אסטרטגי והביטחוני הרגיש במזרח הים התיכון. המקום האסטרטגי של ישראל בין יבשות ובין ימים יצר לה תפקיד מיוחד בהיסטוריה של אומות העולם. מקומה של ישראל לא השתנה אבל הסביבה הגאו-אסטרטגית השתנתה רבות לאורך השנים, וכעת נמצאת בחוסר יציבות במדינות המקיפות את גבולותיה בדגש על סוריה ולבנון הנמצאות במלחמות פנימיות, היעדר שלטון בחלקים ניכרים, ובנוסף לכך, חוסר בהירות למצב היציבות של מצרים ופוטנציאל אי-יציבות גבוה בירדן.

עסקי הנפט והגז יכולים להיות מסובכים. לעתים קרובות היא מושפעת מאינטרסים אישיים, ערכים מנוגדים ואידיאולוגיות. דו"ח זה מציג פתרון טכנולוגי, משפטי וכלכלי להתקנת מצוף CALM ימי להורדה וייצוא קונדנסט[1] משדות גז ימיים בישראל, וכן מטרתו לנווט דרך האתגרים הנ"ל הנפוצים בתעשיית האנרגיה ביחס ל עיבוי. על פי מדיניות ממשלתית חדשה, בעתיד יעודד פיתוח נוסף של שדות נפט וגז בים[2] ויהיה צורך לספק פתרונות מספקים לסילוק קונדנסט נוסף ותוצרי לוואי נוזליים אחרים שיופקו מכאלה. שדות….