הים התיכון באסטרטגיה הימית הרוסית
בימים הראשונים של יוני 2013 ביקר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במרכז השליטה של הכוחות המזויינים של רוסיה. תוך כדי ביקור הוא אמר, כי הים התיכון הוא מרחב בעל חשיבות אסטרטגית עבור רוסיה וחידוש נוכחות הקבע של הצי הרוסי שם אינו צחצוח חרבות, אלא פעילות הקשורה להבטחת הביטחון הלאומי של המדינה. באותם ימים הודיע הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב ) Valery Gerasimov (, כי השייטת האופרטיבית הרוסית בים התיכון התחילה למלא את משימותיה
הזדמנות להוריד חומות
כדי לפענח את הצופן הפוליטי של ערפאת היה על ישראל ללמוד את יחסי הגומלין שהתקיימו בינו ובין הקבוצות הפלסטיניות השונות, וללמוד את המאבקים הבין־דוריים שהתחוללו בחברה הפלסטינית ואת הלחצים שהשפיעו על דפוסי החשיבה הלאומית, הפוליטית והצבאית של ראש מערכת השלטון הפלסטינית. ייתכן שגישה ישראלית מכילה ולא מרסקת, המחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי ההנהגות הישראלית והפלסטינית ומרסנת את פעילות הקיצונים בשני הצדדים הייתה יכולה למנוע את הפיחות שחל במעמדו של ערפאת כראש מערכת השלטון הפלסטינית ובמעמדם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעיני בני עמם.
האומנם חייבת ישראל לבחור צד במלחמת רוסיה–אוקראינה
באוקטובר 2022 השתתף נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בוועידת הארץ וקרא לישראל לבחור צד ולהתייצב לצד אוקראינה, לספק לה נשק ולהטיל סנקציות על רוסיה. 1 ההכרזה של זלנסקי הגבירה את הוויכוח הפנימי בישראל בנוגע לעמדה שישראל חייבת לכאורה לנקוט ביחס למלחמה באוקראינה. לאחרונה נכתבו כמה מאמרים בכלי תקשורת ישראליים וזרים התובעים מישראל הגשת סיוע צבאי לאוקראינה. מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל שולל מישראל את התואר דמוקרטיה בגלל הכיבוש ומתאר את ישראל כמי שחוברת למערב באופן סלקטיבי בהתאם לאינטרסים שלה. 2 קסניה סבטלובה מבטלת את השיקולים הישראליים בנוגע למדיניות לגבי אוקראינה וכן ביטלה לאחר יד את החששות הישראליים מעימות אפשרי עם רוסיה בסוריה.
מה באמת קורה בין טייוואן וסין
ב־ 7 בדצמבר 1949 , אחרי שנוצחו במלחמת האזרחים בסין מול הצבא הקומוניסטי ) 1927 – 1949 לסרוגין( בראשות מאו דזה־דונג ) Mao Zedong (, נסוגו אחרוני בכירי השלטון לשעבר, חברי מפלגת הגואומינדאנג ) Kuomintang ( בראשות הנשיא צ'יאנג קאי־שק ) Chiang Kai-shek (, מסין לאי טייוואן )שהיה ידוע במערב בשם "פורמוזה"( ועימם יותר משני מיליון חיילים ואזרחים, אוצרות אומנות סינית עתיקים ומאות קילוגרמים של זהב "והעבירו" את הרפובליקה הסינית )שהוקמה ב־ 1 בינואר 1912 לאחר נפילת שושלת Republic of China – ROC )Qing לאי טייוואן. ROC הוכרה כמייצגת את האומה הסינית בעולם והיתה ממייסדות האו"ם וחברה בכירה במשך 26 שנה, מאז 1945 , כולל מושב קבוע במועצת הביטחון עד 25 באוקטובר 1971 , אז הוחלפה על ידי סין הקומוניסטית People's Republic of China – PRC( (. שתי המדינות אינן מכירות זו בזו באופן רשמי למרות קשרי כלכלה ותרבות. סין הקומוניסטית שואפת מזה שנים רבות לאיחוד שתי המדינות ואף מאיימת לכבוש את טייוואן בכוח אם היא תכריז על עצמאות, תפתח נשק גרעיני או ישרור בה אי־שקט פנימי. ארצות הברית שהיתה מזה שנים גורם מרסן במתיחות בין המדינות, ואף נקטה במשך עשרות שנים במדיניות עמומה של תמיכה בטייוואן, כולל אספקה רצופה של מערכות נשק מתקדמות, שינתה לכאורה לאחרונה את מדיניותה עם הצהרתו הפומבית של הנשיא ביידן )כנראה בעקבות מלחמת רוסיה–אוקראינה( שארצות הברית תתערב צבאית לתמיכה בטייוואן אם סין תנסה לכפות איחוד בהפעלת כוח צבאי. דובר הבית הלבן חזר בו מן ההכרזה.
משמעויות הנסיגה מאפגניסטן והשפעתה על מושג הקואליציה
נסיגה מאזור שבו התרחשה התערבות של קואליציה צבאית, כמו שני עשורי המלחמה באפגניסטן, אינה מצטלמת היטב, בלשון המעטה. התמונות של אנשים נאחזים בגלגלי מטוסים ונזרקים מגובה רב כי תש כוחם, ילדים שנמסרים או נקרעים מחיק משפחתם בשדה התעופה באג'ראם, תשתיות ענק כמו מחנות, בהם בתי חולים, שהושקע בהן הון עתק נותרו דוממים, חולשת השותף המקומי ואווירת ההסתלקות מותירים צלקת של כישלון, ויתור לארגון טרור, והרבה שאלות גדולות וקטנות על שהתרחש במדינה השסועה הזו, על מחירו והישגיו של שיתוף הפעולה הבין־לאומי הזה שטשטש את הגבול בין הבעיה שהיא מדינה חלשה ומוקד טרור ובין ההתערבות הבין־לאומית שנבחרה כמכשיר לפתרונה.
תפקידה של ישראל במלחמת ארמניה–אזרבייג'אן השנייה
מאז השבת עצמאותה של אזרבייג'אן בשנת 1991 התקיימו קשרים ענפים ושיתופי פעולה בין הרפובליקה של אזרבייג'אן למדינת ישראל. שותפות אסטרטגית בין המדינות קרמה עור וגידים מאמצע שנות ה־ 90 . שותפות זו תרמה להצלחתה של אזרבייג'אן במלחמת ארמניה–אזרבייג'אן השנייה ב־ 2020 .
פרשנות קוראן וחדית' כתעמולה אנטי־סעודית במסגרת מפעלו ההגותי של השיח' כמאל אל־חידרי
כיצד הפך דונאלד טראמפ את המפלגה הרפובליקנית למפלגת העם הפופוליסטית
הנחת היסוד המקובלת, ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, הייתה שעקב תדמיתו של הנשיא דונאלד טראמפ, והתפיסה כי הוא מחזיק דעות שליליות כנגד מהגרים והגירה מחד גיסא, וזוכה לתמיכה בקרב חוגי עליונות לבנה מאידך גיסא, יביאו להצבעה כנגדו בקרב מצביעים מבוססי מוצא גזעי או אתני. הנחת היסוד של המחקר הייתה לבדוק האם אכן הייתה השפעה שכזו, או שמא האופן שבו יש להסתכל על ההצבעה הוא דווקא כבחירה על רקע מעמדי ולא על רקע גזעי. לשם בדיקת הסוגיה, נעשתה השוואה בין דפוסי ההצבעה בשנת 2016 , למדגמי היציאה בבחירות 2020 על רקע גזעי. הממצאים הראו כי בכל הגזעים נרשמה עלייה, לעיתים אף של מאות אחוזים, בהצבעה לנשיא טראמפ. במקביל, נערכה בדיקה בהקשר של פילוח מעמדי. לשם עריכת הבדיקה, נדגמו שלושה אשכולות של מחוזות: העניים באמריקה, הממוצעים באמריקה והעשירים באמריקה. מכל מדינה נבחר מחוז אחד ובסך הכל נדגמו 147 מחוזות ברחבי ארה"ב. המחקר מוכיח שככל שעולים בסולם החברתי התמיכה בנשיא טראמפ יורדת, או בהקשר של מאמר זה: ככל שיורדים במורד הסולם המעמדי, במיוחד בקרב הפריפריה "הנשכחת", עולים אחוזי התמיכה בנשיא באופן משמעותי.
בדואים בנגב
בשנתיים האחרונות, ובמיוחד לאחר מבצע "שומר החומות" במאי 2021 החברה הבדואית בנגב זוכה לסיקור תקשורתי נרחב, אשר לא נראה כמותו בעבר. סיקור זה נעשה על פי רוב שלא ברצונה של החברה הבדואית,והוא נסב סביב אירועי אלימות, ירי ופריעת חוק. 1 במסגרות אלה מוצגים ה"בדואים" באופן פשטני למדי, כחברה חסרת כל משמעת, כללים וסדר, אשר אקראיות חסרת היגיון מכתיבה את חייה. כמעין תמונת ראי לתיאור זה, ניתן למצוא תיאור פשטני לא פחות גם בפרסומים אקדמיים, בעיקר אלה פרי הזרם האקדמי המכונה "הזרם הביקורתי". 2 שם מוצגים ה"בדואים" כחברה הומוגנית ושלווה, אשר כל שאיפתה היא לחיות בשלווה ובשוויון, וכי אלמלא התערבה המדינה הציונית וגזלה את קרקעותיה לטובת היהודים, היה מצבם של הבדואים בנגב טוב. לפי גישה זו, מאחר וישראל היא החסם והגורם הבלעדי לבעיות, הרי שעליה להיעתר לדרישת ה"בדואים" ולתת ל"בדואים" לנהל את חייהם כרצונם, בין היתר תוך היעתרות לדרישות הקרקעיות והכלכליות שלהם.
האם היחס לקהילת הלהט"ב מסמן את תחילת פרימת הברית הירוקה־אדומה בארצות הברית?
מאז חודש יוני 2023 , נראה כאילו קיימת מגמה של התנגשות חזיתית בין עולם האסלאם למערב בכל הקשור לקבלת קהילת הלהט"ב, באופן שיכול להביא אף לפרימת הברית הירוקה־אדומה, שהיא ברית המיעוטים שהוקמה באמריקה בשנים האחרונות, לצרכים טקטיים לאתגור מה שהם מכנים "שלטון הגבר הלבן הפריווילגי". אך לפני שנדון במה שקרה בחודשים האחרונים וכיצד זה עשוי לפגוע בברית, נתחיל בהגדרתה.
