"מים כלכליים" (EEZ) במרחב הים האדום
עד עתה שימש הים האדום נתיב ימי ראשי שדרכו עוברת האנרגייה. כיום המקורות להפקת אנרגייה הם מן הים עצמו. שינוי זה צפוי לגרום לשינוי כולל בהגדרת אגן הים האדום וחשיבותו. מחד גיסא הוא עשוי לטמון בחובו זרעים של הבטחה גדולה ושגשוג עבור כל מדינות האגן, ומאידך גיסא עלול להיות מקור לסכסוכים ולמאבקי כוח, במיוחד על רקע המאבק המתחולל במלוא עוזו בין מעצמות העל והמעצמות האזוריות על ההגמוניה באזור….
פתרון טכנולוגי לאגירה, פינוי וייצוא של הקונדנסט המופק משדות הגז הימיים של ישראל
נושאי הליבה של תעשיית האנרגייה מורכבים ומושפעים מתפיסת עולם ערכי, רגשי ואידאולוגי. מטרת המאמר להציג היבטים של פתרון טכנולוגי, משפטי וכלכלי להצבת מצוף לפריקה ושינוע למטרת ייצוא של הקונדנסט בים משדות ההפקה של הגז הימי של ישראל….
"יצא המרצע מן השק" – גאואסטרטגיה וגאופוליטיקה בים סין הדרומי
קרוב לוודאי שסין חיכתה בקוצר רוח לתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית בנובמבר 2020, ובחירתו של ביידן הביאה לאנחת רווחה כלשהיא בצמרת המפלגה הקומוניסטית הסינית. אבל לשווא. מאז תחילת כהונתו של ביידן עברה כמעט שנה, תקופה בה היו לפחות שלושה אירועים משמעותיים המצביעים על הצפוי ביחסי ארצות הברית והמערב עם סין: מפגש נציגים בכירים משתי המדינות, ארצות הברית וסין, באנקורג' (Anchorage) באלסקה במרץ 2021י; מפגשי ה־G7 בקורנוול (Cornwall) אנגלייה; מפגש מדינות נאט"ו בבריסל; מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי ביוני 2021. באירועים הללו נקטה ארצות הברית בעמדה מאוד קשוחה כלפי סין בהקשר לזכויות האזרח, כלכלה ופעילות סין בנושאי סחר ובניית תשתיות ענק במדינות שונות ברחבי העולם. מנהיגי נאט"ו, לפי דרישת ארצות הברית, הכריזו ש"סין מציבה אתגר לסדר העולמי" והגדילה קנצלרית גרמניה שאמרה "סין היא יריבה במובנים רבים ובעלת ברי…
ריאיון עם פריק (אלוף ימי) אחמד ח'אלד מפקד חיל הים המצרי היוצא
יצחק ורדי ושלמה גואטה חיל הים המצרי חוגג מדי שנה, מאז שנת 1967, את יום הצי בתאריך 21 באוקטובר, לרגל האירוע של הטבעת המשחתת הישראלית אח"י אילת צפונית מזרחית לנמל פורט סעיד, בשעות אחר הצוהריים של ה־21 באוקטובר 1967. כמדי שנה נוהגים מפקדי חיל הים המצרי להתראיין לרגל יום זה. הפעם היה זה הריאיון האחרון של פריק (אלוף ימי) אחמד ח'אלד חסן סעיד, שסיים את תפקידו בתור מפקד חיל הים, ב־14 בדצמבר 2021 לאחר חמש שנים בתפקיד. …
פרשנות קוראן וחדית' כתעמולה אנטי־סעודית במסגרת מפעלו ההגותי של השיח' כמאל אל־חידרי
במאמר זה יוצג היבט נוסף להתגוששות המתרחשת בשנים האחרונות בין שתי אומות אלה – מתקפת תעמולה מצד השֵיחְ' כַּמַאל אלְ־חַיְדַרִי, איש דת שיעי ממוצא עיראקי הפועל באיראן, אשר משתמש בפרשנות קוראן וחדית' (מסורת המיוחסת לנביא מוחמד) ככלי פוליטי לניגוח בית המלוכה הסעודי, וזאת על מנת לקעקע את הלגיטימציה של משטר זה בקרב העולם הערבי (שאותו הוא מתיימר להוביל לדברי אלְ־חַיְדַרִי). מתקבל הרושם כי אלְ־חַיְדַרִי פועל כסוכן מטעם האיראנים בזירה התקשורתית־אינטלקטואלית במסגרת מדיניותם להפעלת שלוחים (proxies) כדי לממש את שאיפותיהם הגאופוליטיות במזרח־התיכון.
האם בכעס טמונה תקווה
סטירת הלחי שנתן הצעיר הערבי מבית חנינא ליהודי החרדי ברכבת הקלה בירושלים, ושאחריה החל גל של עימותים אלימים בין יהודים וערבים, מזכירה את סטירת הלחי של השוטרת התוניסאית לרוכל הירקות מוחמד בועזיזי, שהצית עצמו, והביא לפרוץ "האביב הערבי". ההתקוממויות שבאו בעקבות שתי סטירות הלחי הפומביות, הן תוצר של כעס ובושה על שנים ארוכות של השפלה, הדרה ושוליות. בחברות שבהן, הכבוד הוא ערך מרכזי, הסטירה עלולה לגרור תגובות לא רציונליות ואלימות. "העין היא מקום הבושה ]…[ ואנחנו מתביישים כל אימת שמקשרים אותנו עם מעשים מבישים או עניינים מבישים שלנו עצמנו, של אבותינו, או של אחרים הקשורים עמנו בקשרים הדוקים ]…[" 1, כתב אריסטו בספרו "הרטוריקה". "הבושה היא הפצצה הגרעינית של הרגשות" 2, טען הפסיכיאטר הפלסטיני איאד סראג', והכעס הנילווה אליה פועל כמנגנון מתווך בין העולם הרגשי הפנימי ובין העולם הפוליטי החיצוני. הכעס הוא המחט במצפן, שמצביעה על השלב אליו הגיע הקונפליקט, ומידת אי־שביעות הרצון ביחסי הגומלין בין השלטון לאזרחים ובין האינדיבידואל לקולקטיב. בכעס גלומה תקווה שיהיה אפשר לתקן את התנהגות השלטון, אולם כאשר השלטון ממשיך במדיניות מדירה ומשפילה, האזרחים עלולים לאבד את התקווה ולחפש נקמה.
המסע של המטאורולוגיה וחיזוי מזג אוויר מאומנות למדע
בשנתיים האחרונות, ובמיוחד לאחר מבצע "שומר החומות" במאי 2021 החברה הבדואית בנגב זוכה לסיקור תקשורתי נרחב, אשר לא נראה כמותו בעבר. סיקור זה נעשה על פי רוב שלא ברצונה של החברה הבדואית, והוא נסב סביב אירועי אלימות, ירי ופריעת חוק. 1 במסגרות אלה מוצגים ה"בדואים" באופן פשטני למדי, כחברה חסרת כל משמעת, כללים וסדר, אשר אקראיות חסרת היגיון מכתיבה את חייה. כמעין תמונת ראי לתיאור זה, ניתן למצוא תיאור פשטני לא פחות גם בפרסומים אקדמיים, בעיקר אלה פרי הזרם האקדמי המכונה "הזרם הביקורתי". 2 שם מוצגים ה"בדואים" כחברה הומוגנית ושלווה, אשר כל שאיפתה היא לחיות בשלווה ובשוויון, וכי אלמלא התערבה המדינה הציונית וגזלה את קרקעותיה לטובת היהודים, היה מצבם של הבדואים בנגב טוב. לפי גישה זו, מאחר וישראל היא החסם והגורם הבלעדי לבעיות, הרי שעליה להיעתר לדרישת ה"בדואים" ולתת ל"בדואים" לנהל את חייהם כרצונם, בין היתר תוך היעתרות לדרישות הקרקעיות והכלכליות שלהם.
יחסי ישראל תורכיה – ים של הזדמנויות
שיחת הטלפון של נשיא תורכיה, רג'פ טאייפ ארדואן לעמיתו הישראלי יצחק הרצוג, היא חלק מניסיונות ההתקרבות של תורכיה למספר מדינות מרכזיות באזור. ככזו היא עוררה עניין רב אך גם שאלות רבות. כזכור, היחסים בין שתי המדינות החלו להידרדר מאז מבצע "עופרת יצוקה" בסוף 2008 , שכתגובה לו החל ארדואן להשתלח פומבית בישראל. בכנס הפורום הכלכלי העולמי שנערך בדאבוס בחורף 2009 עזב ארדואן בזעם את הבמה, לאחר שבמהלך מושב שדן בלחימה בעזה הגן נשיא המדינה דאז שמעון פרס ז"ל על עמדת ישראל. פרס אמר בין היתר לראש הממשלה התורכי, כי ארצו הייתה פועלת כפי שישראל פעלה ברצועת עזה אם רקטות היו פוגעות באיסטנבול וארדואן הטיח בפרס בעודו נוטש את הפאנל: "אתם הורגים בני אדם".
האם קיימת בישראל אסטרטגיה מוגדרת באירועי קיצון בסביבה הימית
בכנס בנושא ביטחון וסביבה שהתקיים לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי ) INSS ( טען הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט: "לישראל אין אסטרטגיה לאיום של אסון הקשור באקלים". לדבריו, "מבין חמשת האיומים הקונוונציונליים ואיומים אחרים, ניתן לומר שהאיום היחיד שאינו מקבל מענה אירגוני ואסטרטגיה מוגדרת הוא האיום לאסון לאומי של סביבה ואקלים"
הממד החברתי כגורם מרכזי בסדר העולמי החדש
ב 24- ביוני 2022 החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין JACKSON WOMEN’S HEALTH ORGANIZATION DOBBS Vs . להפוך את ההחלטה שהתקבלה בשנת 1973 בפסק הדין Roe v Wade , וקבע כי זכות האישה על גופה אינה מתפרשת מאליה מן החוקה האמריקאית והיא תוחזר מעתה לשיקול דעתם של מחוקקי המדינות או לקונגרס, כדי לקבוע בעניין זה מסלול שאינו משמש פרשנות נגזרת מן החוקה.
