פרסומים

התפתחויות במרחבים ימיים תחת לחימה – הים האדום והים השחור: ניתוח גאו-פוליטי, גאו-אסטרטגי, וגאו- כלכלי במבט גלובלי

הזירה הימית של מלחמת רוסיה – אוקראינה בים השחור, והמערכה הימית בים האדום כחלק ממלחמת "חרבות ברזל" הביאו להתפתחויות רבות ביחסים בין מדינות ובריתות, בכלכלה ובסחר הבינלאומי, בפריסת ציי מלחמה, כוחות לחימה ונכסים אסטרטגיים, בהוצאות ביטחוניות, במחירי סחורות ותנועת משאבים. על ידי יצירה של מאגר נתונים רחב היקף המציג את כלל ההתפתחויות ואירועים גאו- פוליטי ים, גאו-כלכליים וגאו-אסטרטגי ים בזירות אלה מאזפברואר 2022 , מחקר זה מבצע ניתוח של מספר מגמות מרכזיות ברמה הבינלאומית. הוא דן ראשית, בהתחמשות, סיוע צבאי ומהליכים אסטרטגיים של נאט"ו והאיחוד האירופי במזרח אירופה ובמזרח התיכון. שנית, במעמד ומהליכיה של טורקיה במערכת הבינלאומית מאז פרוץ הלחימה באוקראינה. שלישית, בהתגבשות של ציר טהרן-מוסקבה -בייג'ין. רביעית, בהשפעת הזירותהימיות על הכלכלה הבינלאומית ותהליכי גלובליזציה. לבסוף, המסמך ידון בנקודת מבט רחבה במגמות כלליות אשר נצפו בשלושת המימדים.

"חרבות ברזל" מציפה שורת בעיות באסטרטגיה הימית של ישראל

שנה של מלחמה חשפה תכנון אזרחי וצבאי לקוי, היערכות מוגבלת לתרחישי קיצון של סגר ימי וזרוע ים שאינה ממצה את יכולותיה. ישראל זקוקה לאסטרטגיה ימית חדשה ומעודכנת, שתותאם לאתגרים החדשים בזירה זו – בהפעלת נמליה וצי ספינותיה, באבטחת שרשראות אספקה ימיות, בתפיסת ההפעלה של זרוע הים שלה, ובהתנהלותה מול מדינות האזור והמעצמות המעורבות בו | ניתוח עומק

המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם

עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו
של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך
הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול
באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות.
הים כמרחב מגלם עבור האנושות ארבעה תפקידים עיקריים: הוא משאב, תווך של תעבורה
וסחר, תווך של מידע והעברת רעיונות ותווך לשליטה. נוסף להכרה בעליית חשיבותו של המרחב
הימי בכלל, יש צורך להבין ולהפנים את השינויים המתחוללים במערכת האקולוגית של מרחב זה.
כחוט השני לאורך הספר מודגשת החיוניות להבחין הבחנה מושגית בין "אסטרטגיה ביטחונית
ימית" (Strategy Security Maritime (ובין "אסטרטגיה ימית" במשמעותה המצומצמת (Naval
Strategy), או במשמעותה הרחבה (Strategy Maritime), וזאת אף־על־פי שהמונחים קשורים זה
לזה. נוסף על כך, חשוב שיובנו ויזכו להכרה המרכיבים הנוספים שיש למונח "ביטחון ימי" (Maritime
Security), הכולל במשמעותו המודרנית את המרכיבים הבאים: ביטחון לאומי המתבסס על עוצמה
ימית, הביטחון האישי (Security Human), הפיתוח הכלכלי בסביבה הימית והבטיחות במרחב הימי
(Domain Maritime the in Safety).

12 פרויקטים לקליטת 12 הסטילים

המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין־תחומי בתחום מדיניות ואסטרטגיה ימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. הוא
עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים:1 ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, 2 תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, 3 משפט, 4 אנרגייה 5 וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל
בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבין־לאומי.

האם סין תפלוש לטייוואן על מנת להתאחד?

כיצד מתמודדת תעשיית הספנות עם שינויי האקלים?

הצי הסיני מגמות ותמורות

הגאואסטרטגיה במאה ה-21 – היווצרותה של פרדיגמה חדשה

המחיר המרחבי של הביטחון – שימושי הקרקע הביטחוניים בישראל צרכים והשלכות

המחיר המרחבי של הביטחון – שימושי הקרקע הביטחוניים בישראל צרכים והשלכות

2004 מימושה בפועל של תביעת השיבה הפלסטינית

ישראל דמוגרפיה 2004

שינוי עמדת לבנון במחלוקת על הגבול הימי עם ישראל באוקטובר 2020 – בחינה ביקורתית

הרחבת פעילות חברת קצא"א – ולקחי מבצע "שומרי החומות"

"מים כלכליים" (EEZ) במרחב הים האדום

פתרון טכנולוגי לאגירה, פינוי וייצוא של הקונדנסט המופק משדות הגז הימיים של ישראל

"יצא המרצע מן השק" – גאואסטרטגיה וגאופוליטיקה בים סין הדרומי

ריאיון עם פריק (אלוף ימי) אחמד ח'אלד מפקד חיל הים המצרי היוצא

המסע של המטאורולוגיה וחיזוי מזג האוויר: מאומנות למדע

עד תחילת המאה ה- 20 התפתחה המטאורולוגיה כמדע נפרד מחיזוי מזג האוויר. כאשר המטאורולוגיה מיצתה את יכולתה האיכותיות, והנסיון המתמשך של החזאי לא היה הערובה היחידה להוצאת תחזית מזג אוויר טובה או סבירה לטווח קצר בלבד, היה ברור כי רק חיזוי שמסתמך על על המדע יביא לשיפור.

 

 

יחסי ישראל תורכיה – ים של הזדמנויות

שיחת הטלפון של נשיא תורכיה, רג'פ טאייפ ארדואן לעמיתו הישראלי יצחק הרצוג, היא חלק מניסיונות ההתקרבות של
תורכיה למספר מדינות מרכזיות באזור. ככזו היא עוררה עניין רב אך גם שאלות רבות. כזכור, היחסים בין שתי המדינות
החלו להידרדר מאז מבצע "עופרת יצוקה" בסוף 2008 , שכתגובה לו החל ארדואן להשתלח פומבית בישראל. בכנס הפורום
הכלכלי העולמי שנערך בדאבוס בחורף 2009 עזב ארדואן בזעם את הבמה, לאחר שבמהלך מושב שדן בלחימה בעזה הגן
נשיא המדינה דאז שמעון פרס ז"ל על עמדת ישראל. פרס אמר בין היתר לראש הממשלה התורכי, כי ארצו הייתה פועלת
כפי שישראל פעלה ברצועת עזה אם רקטות היו פוגעות באיסטנבול וארדואן הטיח בפרס בעודו נוטש את הפאנל: "אתם
הורגים בני אדם".

האם קיימת בישראל אסטרטגיה מוגדרת באירועי קיצון בסביבה הימית

בכנס בנושא ביטחון וסביבה שהתקיים לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי ) INSS ( טען הרמטכ"ל לשעבר
גדי אייזנקוט: "לישראל אין אסטרטגיה לאיום של אסון הקשור באקלים". לדבריו, "מבין חמשת האיומים
הקונוונציונליים ואיומים אחרים, ניתן לומר שהאיום היחיד שאינו מקבל מענה אירגוני ואסטרטגיה מוגדרת
הוא האיום לאסון לאומי של סביבה ואקלים"

הים התיכון באסטרטגיה הימית הרוסית

בימים הראשונים של יוני 2013 ביקר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במרכז השליטה של הכוחות המזויינים
של רוסיה. תוך כדי ביקור הוא אמר, כי הים התיכון הוא מרחב בעל חשיבות אסטרטגית עבור רוסיה
וחידוש נוכחות הקבע של הצי הרוסי שם אינו צחצוח חרבות, אלא פעילות הקשורה להבטחת הביטחון
הלאומי של המדינה. באותם ימים הודיע הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב ) Valery Gerasimov (, כי השייטת
האופרטיבית הרוסית בים התיכון התחילה למלא את משימותיה

האומנם חייבת ישראל לבחור צד במלחמת רוסיה–אוקראינה

באוקטובר 2022 השתתף נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בוועידת הארץ וקרא לישראל לבחור
צד ולהתייצב לצד אוקראינה, לספק לה נשק ולהטיל סנקציות על רוסיה. 1 ההכרזה של זלנסקי
הגבירה את הוויכוח הפנימי בישראל בנוגע לעמדה שישראל חייבת לכאורה לנקוט ביחס למלחמה
באוקראינה. לאחרונה נכתבו כמה מאמרים בכלי תקשורת ישראליים וזרים התובעים מישראל הגשת
סיוע צבאי לאוקראינה. מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל שולל מישראל את התואר דמוקרטיה
בגלל הכיבוש ומתאר את ישראל כמי שחוברת למערב באופן סלקטיבי בהתאם לאינטרסים שלה. 2
קסניה סבטלובה מבטלת את השיקולים הישראליים בנוגע למדיניות לגבי אוקראינה וכן ביטלה
לאחר יד את החששות הישראליים מעימות אפשרי עם רוסיה בסוריה.

מה באמת קורה בין טייוואן וסין

ב־ 7 בדצמבר 1949 , אחרי שנוצחו במלחמת האזרחים בסין מול הצבא הקומוניסטי ) 1927 – 1949
לסרוגין( בראשות מאו דזה־דונג ) Mao Zedong (, נסוגו אחרוני בכירי השלטון לשעבר, חברי מפלגת
הגואומינדאנג ) Kuomintang ( בראשות הנשיא צ'יאנג קאי־שק ) Chiang Kai-shek (, מסין לאי
טייוואן )שהיה ידוע במערב בשם "פורמוזה"( ועימם יותר משני מיליון חיילים ואזרחים, אוצרות אומנות
סינית עתיקים ומאות קילוגרמים של זהב "והעבירו" את הרפובליקה הסינית )שהוקמה ב־ 1 בינואר
1912 לאחר נפילת שושלת Republic of China – ROC )Qing לאי טייוואן. ROC הוכרה כמייצגת
את האומה הסינית בעולם והיתה ממייסדות האו"ם וחברה בכירה במשך 26 שנה, מאז 1945 ,
כולל מושב קבוע במועצת הביטחון עד 25 באוקטובר 1971 , אז הוחלפה על ידי סין הקומוניסטית
People's Republic of China – PRC( (. שתי המדינות אינן מכירות זו בזו באופן רשמי למרות קשרי
כלכלה ותרבות. סין הקומוניסטית שואפת מזה שנים רבות לאיחוד שתי המדינות ואף מאיימת
לכבוש את טייוואן בכוח אם היא תכריז על עצמאות, תפתח נשק גרעיני או ישרור בה אי־שקט פנימי.
ארצות הברית שהיתה מזה שנים גורם מרסן במתיחות בין המדינות, ואף נקטה במשך עשרות שנים
במדיניות עמומה של תמיכה בטייוואן, כולל אספקה רצופה של מערכות נשק מתקדמות, שינתה
לכאורה לאחרונה את מדיניותה עם הצהרתו הפומבית של הנשיא ביידן )כנראה בעקבות מלחמת
רוסיה–אוקראינה( שארצות הברית תתערב צבאית לתמיכה בטייוואן אם סין תנסה לכפות איחוד
בהפעלת כוח צבאי. דובר הבית הלבן חזר בו מן ההכרזה.

תפקידה של ישראל במלחמת ארמניה–אזרבייג'אן השנייה

מאז השבת עצמאותה של אזרבייג'אן בשנת 1991 התקיימו קשרים ענפים ושיתופי פעולה בין
הרפובליקה של אזרבייג'אן למדינת ישראל. שותפות אסטרטגית בין המדינות קרמה עור וגידים
מאמצע שנות ה־ 90 . שותפות זו תרמה להצלחתה של אזרבייג'אן במלחמת ארמניה–אזרבייג'אן
השנייה ב־ 2020 .

חיל הים המצרי לקראת ובמהלך מלחמת ששת הימים: כגודל הציפיה כך גודל האכזבה

שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום – קושרת חזית ועורף

חשיבותם של המשגה ומינוח נכונים בתפיסת ההפעלה של זרוע הים

שאול חורב

דצמבר 2022.

המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.

המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים", גיליון 38 – עוצמה ימית, מרכז דדו. דצמבר 2022

לטקסט המלא

חשיבותם של המשגה ומינוח נכונים בתפיסת ההפעלה של זרוע הים

המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.

המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים", גיליון 38 – עוצמה ימית, מרכז דדו. דצמבר 2022

לטקסט המלא

איום הסייבר על חזית הנמלים

המרחב הקיברנטי מוסיף מורכבות לאסטרטגיות הקיימות והשפעתו גוברת, עם השנים, בשיקולים הגיאו אסטרטגים, מדינתיים ובינלאומיים. בעשור האחרון התעשייה הימית (ענפי הספנות, נמלים וטרמינלים, גז ואנרגיה, וציים צבאיים) תלוי ה מאוד במערכות מחשוב ובקרה המתבססות על טכנולוגיות מידע, תפעול ובקרה משני סוגים עיקריים: טכנולוגיית מידע (IT Technology Information – )מערכות ניהול מידע, וטכנולוגיית תפעול.

(OT – Technology Operation ) מערכות לניהול תפעול תשתיות וביצועים. אלה משתלבות זו בזו ודורשות מעורבות כזו או אחרת של הגורם האנושי. המרחב הקיברנטי הימי מאוים ע"י תרחישים שונים
העלולים לפגוע בנמלים, באסדות קידוח והפקה בים, בכלי שייט, בתשתיות ימיות ועוד.

האם האסטרטגיה של ארצות הברית מול ההתעצמות הצבאית הימית של סין נכונה?

במלאת שנה לממשל ביידן ולאחר נסיגת צבא ארצות הברית מאפגניסטן נראה שבתחום הצבאי
ביטחוני במזרח ודרום־מזרח אסיה, ארצות הברית ממשיכה בפעילותה השגרתית מזה מספר
עשורים. סיורי חופש שיט באזור ים סין הדרומי ומחאות דיפלומטיות מלוות בביקורת כמעט בוטה
מול סין, שהיא "האוייב" או המתחרה על ההגמוניה (לטענת ארצות הברית ומדינות אחרות).

איים מלאכותיים בחופי ישראל – אבן דרך בהתפתחות מדינת ישראל?

במותניה הצרות והצפופות של ישראל אין עתודות קרקע נוספות לכל הצרכים הגדלים והולכים ולפיכך לא תהיה לישראל ברירה אלא "לפלוש" אל הים כדוגמת הולנד, יפן או סינגפור. על הצורך ביציאה אל הים כותב בן גוריון כבר בשנת 1932
"מבחינה יישובית, כלכלית ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את גבולה אלא את המשכה של ארצנו."

היבטים גאו-אסטרטגים בתפעול הנמל 'הסיני' בחיפה

הקמתו והפעלתו של נמל 'המפרץ' החדש בחיפה עומדות במרכזו של דיון ציבורי בעל היבטים גאו-כלכליים וגאו-אסטרטגיים הכוללים. מצד אחד, מאבק בין-מעצמתי (ארה"ב וסין) על עליונות גלובלית, ומצד שני, היבטים של מדיניות ציבורית פנים-
ישראלית המנסה לפתח את נמלי ישראל ולהתאימם למגמות הרווחות בתחום הספנות והנמלים בעולם, ולהגביר את יעילות הפעלתם באמצעות הכנסת חברות הפעלה בינלאומיות. המאמר בוחן את הלקחים שנצברו עד כה בתהליך זה לגבי המשך פיתוח תחום הספנות והנמלים וקביעת מדיניות בנוגע להשקעות זרות במשק הישראלי.

זיהום מי הים – איך נמנע את האסון הבא

החל מיום רביעי 17 בפברואר 2021 נשטפו חופי ישראל בכמויות גדולות של זפת וזאת במהלך סערת חורף שפקדה את
ישראל במשך שלושה ימים(16–18 פברואר 2021). הזפת נשטפה מהים לאורך כל חופי ישראל מאשקלון בדרום ועד ראש
הנקרה בצפון. ההערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר על שפך נפט בהיקף של עשרות עד מאות טונות נפט. 'אירוע
זפת' זה, שהוא כפי הנראה זיהום הים החמור ביותר בישראל גרם לנזק סביבתי חמור שהיקפו המלא עוד לא ידוע ושייקח
שנים רבות לתקנו.
הפוטנציאל לאסונות סביבתיים נוספים בחופי ישראל עולה ככל שגדלה הפעילות באזור המים הכלכליים של ישראל.

חופש השיט הישראלי – החופש לסחור

בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן סכנה אסטרטגית למשק המדינה?…

סקירת הכלכלה הכחולה בישראל – מצב קיים והזדמנויות

מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול אותו יש לאבטח כי אם כאל מרחב עצום הגדול משטחה היבשתי של ישראל המגלם בתוכו הבטחה לעתיד. ניתן להגיד כי הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות לקו עם השנים 'בעיוורון למרחב הימי', עיוורון ממנו אנו מתפכחים בעשור האחרון.

150 שנה לתעלת סואץ – האינטרסים והמעורבות הסינית סביב התעלה

בראייה היסטורית, היחסים בין סין ומצרים הם יחסים טובים ופתוחים המושתתים על אינטרסים
כלכליים ופוליטיים משותפים כמו גם על הערכה תרבותית הדדית עמוקה עקב היותן שתיים מארבע
ציוויליזציות הנהר של העולם העתיק.

מודל ומתודולוגיה לאסטרטגיה ימית גדולה

ישראל זקוקה לאסטרטגיה ימית רבתי המתאימה לצרכיה הייחודים ולמצבה הגאו-אסטרטגי והביטחוני הרגיש במזרח הים התיכון. המקום האסטרטגי של ישראל בין יבשות ובין ימים יצר לה תפקיד מיוחד בהיסטוריה של אומות העולם. מקומה של ישראל לא השתנה אבל הסביבה הגאו-אסטרטגית השתנתה רבות לאורך השנים, וכעת נמצאת בחוסר יציבות במדינות המקיפות את גבולותיה בדגש על סוריה ולבנון הנמצאות במלחמות פנימיות, היעדר שלטון בחלקים ניכרים, ובנוסף לכך, חוסר בהירות למצב היציבות של מצרים ופוטנציאל אי-יציבות גבוה בירדן.

פתרון טכנולוגי לייצור, אחסון, פריקה ויצוא של קונדנסט המופק משדות הגז הימיים של ישראל

עסקי הנפט והגז יכולים להיות מסובכים. לעתים קרובות היא מושפעת מאינטרסים אישיים, ערכים מנוגדים ואידיאולוגיות. דו"ח זה מציג פתרון טכנולוגי, משפטי וכלכלי להתקנת מצוף CALM ימי להורדה וייצוא קונדנסט[1] משדות גז ימיים בישראל, וכן מטרתו לנווט דרך האתגרים הנ"ל הנפוצים בתעשיית האנרגיה ביחס ל עיבוי. על פי מדיניות ממשלתית חדשה, בעתיד יעודד פיתוח נוסף של שדות נפט וגז בים[2] ויהיה צורך לספק פתרונות מספקים לסילוק קונדנסט נוסף ותוצרי לוואי נוזליים אחרים שיופקו מכאלה. שדות….

דילוג לתוכן