"חרבות ברזל" מציפה שורת בעיות באסטרטגיה הימית של ישראל
שנה של מלחמה חשפה תכנון אזרחי וצבאי לקוי, היערכות מוגבלת לתרחישי קיצון של סגר ימי וזרוע ים שאינה ממצה את יכולותיה. ישראל זקוקה לאסטרטגיה ימית חדשה ומעודכנת, שתותאם לאתגרים החדשים בזירה זו – בהפעלת נמליה וצי ספינותיה, באבטחת שרשראות אספקה ימיות, בתפיסת ההפעלה של זרוע הים שלה, ובהתנהלותה מול מדינות האזור והמעצמות המעורבות בו | ניתוח עומק
המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם
עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות. הים כמרחב מגלם עבור האנושות ארבעה תפקידים עיקריים: הוא משאב, תווך של תעבורה וסחר, תווך של מידע והעברת רעיונות ותווך לשליטה. נוסף להכרה בעליית חשיבותו של המרחב הימי בכלל, יש צורך להבין ולהפנים את השינויים המתחוללים במערכת האקולוגית של מרחב זה. כחוט השני לאורך הספר מודגשת החיוניות להבחין הבחנה מושגית בין "אסטרטגיה ביטחונית ימית" (Strategy Security Maritime (ובין "אסטרטגיה ימית" במשמעותה המצומצמת (Naval Strategy), או במשמעותה הרחבה (Strategy Maritime), וזאת אף־על־פי שהמונחים קשורים זה לזה. נוסף על כך, חשוב שיובנו ויזכו להכרה המרכיבים הנוספים שיש למונח "ביטחון ימי" (Maritime Security), הכולל במשמעותו המודרנית את המרכיבים הבאים: ביטחון לאומי המתבסס על עוצמה ימית, הביטחון האישי (Security Human), הפיתוח הכלכלי בסביבה הימית והבטיחות במרחב הימי (Domain Maritime the in Safety).
