בדואים בנגב
בשנתיים האחרונות, ובמיוחד לאחר מבצע "שומר החומות" במאי 2021 החברה הבדואית בנגב זוכה לסיקור תקשורתי נרחב, אשר לא נראה כמותו בעבר. סיקור זה נעשה על פי רוב שלא ברצונה של החברה הבדואית,והוא נסב סביב אירועי אלימות, ירי ופריעת חוק. 1 במסגרות אלה מוצגים ה"בדואים" באופן פשטני למדי, כחברה חסרת כל משמעת, כללים וסדר, אשר אקראיות חסרת היגיון מכתיבה את חייה. כמעין תמונת ראי לתיאור זה, ניתן למצוא תיאור פשטני לא פחות גם בפרסומים אקדמיים, בעיקר אלה פרי הזרם האקדמי המכונה "הזרם הביקורתי". 2 שם מוצגים ה"בדואים" כחברה הומוגנית ושלווה, אשר כל שאיפתה היא לחיות בשלווה ובשוויון, וכי אלמלא התערבה המדינה הציונית וגזלה את קרקעותיה לטובת היהודים, היה מצבם של הבדואים בנגב טוב. לפי גישה זו, מאחר וישראל היא החסם והגורם הבלעדי לבעיות, הרי שעליה להיעתר לדרישת ה"בדואים" ולתת ל"בדואים" לנהל את חייהם כרצונם, בין היתר תוך היעתרות לדרישות הקרקעיות והכלכליות שלהם.