בניין הכח הימי הטורקי והפעלתו במרחב הימי
הכין וערך: אל"מ (בדימוס) שלמה גואטה המצגת הוצגה במסגרת יום עיון שערך המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית בנושא: "טורקיה: שכנה שאפתנית ומעצמה ימית" ב 27 ביולי 2026.
"ים כחול", גיליון 6, מרץ 2026
בגיליון זה אנו בוחנים דרך חדשנית להצגת המאמרים ע"י שימוש באינפוגרפיקה מבוססת AI שמטרתה לתת טעימה לקורא ולמשוך אותו פנימה. בגיליון זה מופיעים המאמרים של: Advancements in Deep-Sea Mining, Geopolitics, and a General Overview of the Legal Framework of UNCLOS and the International Seabed Authority by Adv. Orin Shefler המעבר לדלקים דלי פליטות בספנות: רגולציה, טכנולוגיה ותחרות בין מתאנול לאמוניה מאת אינ' גבריאל (גבי) קינן חקלאות ימית כמרכיב בעוצמה הלאומית :טריטוריאליזציה , ביטחון תזונתי וריבונות במרחב הים האדום הסעודי, מאת ד"ר יפתח שלם
המטאורולוגיה בארץ ישראל 1850 -1970
זהו ספרה השני של ד"ר הניה ברקוביץ, שיוצא לאור בחסות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה. הספר מתאר את ההתפתחות והפעילות המטאורולוגית בארץ ישראל מבחינת התהליכים והאנשים ועל רקע האירועים ההיסטוריים באזור, מאמצע המאה ה־19, בזמן שהאימפריה העות'מאנית שלטה בארץ ישראל וחל גידול ביישוב היהודי, ועד סוף העשור השני למדינה.
"ים כחול", גיליון 5, מרץ 2026
לרגל 72 שנה להשקתה של צוללת 'הנאוטילוס' – הראשונה בעולם בעלת הנעה גרעינית, כתב העת הרבעוני "ים כחול" מקדיש את הגיליון ה-5 (והראשון לשנת 2026) לנושא ההנעה הגעינית בתחום הימי.
מיקוש מצר הורמוז: האיום שמשתק את שוק הנפט העולמי
המתח במפרץ הפרסי מגיע לנקודת רתיחה: כ-110 מכליות נפט כלואות במפרץ, לפחות 16 אניות ספגו פגיעות ישירות, ותעשיית האנרגיה העולמית ניצבת בפני מה שעשוי להתברר כמשבר החמור ביותר בעשורים האחרונים. אם עד כה דובר בטילים, כטב"מים ומתקפות ישירות, כעת עולה על הפרק תרחיש קיצוני ומטריד במיוחד: מיקוש מצר הורמוז.
גיוס ושימור קציני ים בצי הסוחר בישראל – דו"ח סופי
צי הסוחר הישראלי הוא מרכיב חיוני בתפקודה של מדינת ישראל כלכלית, ביטחונית ואסטרטגית. כ־ 99% מסחר החוץ של ישראל מתבצע דרך הים, וצי הסוחר מהווה תשתית קריטית לשמירה על רציפות תפקודית, אספקת מוצרים חיוניים והתמודדות עם מצבי חירום. למרות חשיבותו, בעשורים האחרונים מתקשה מדינת ישראל לשמר ולפתח מאגר יציב של ימאים וקציני ים ישראלים, והפער בין הצרכים הלאומיים לבין המציאות בשטח הולך ומעמיק. מחקר זה מציג תמונת מצב עדכנית ומקיפ ה של גורמי הגיוס והשימור של ימאים בצי הסוחר הישראלי, ומבוסס על שילוב בין סקירת ספרות ומדיניות מהעולם, סקר מקיף בקרב ימאים וצוותים בהכשרה, וראיונות עומק עם אנשי מקצוע, מדריכים ומקבלי החלטות בענף. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהבחנה ברורה בין שלב הכניסה למקצוע (גיוס) לבין שלב ההישארות בו לאורך זמן (שימור), ומראים כי כל אחד מהשלבים מושפע מגורמים שונים ודורש מענה מדיניות ייעודי.
ים כחול – גיליון 4, דצמבר 2025
ים כחול – גיליון רביעי ואחרון לשנת 2025. לפנינו גיליון העוסק כולו בטורקיה ושאיפותיה הימיות הן במזרח הים התיכון והן בקרן אפריקה והים הערבי.
פתח דבר לספרו של האדמיראל פואד אבו – ד'יכרי, מפקד חיל הים המצרי במלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 – 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמדאן, בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים התנהלה בעיקרה ביבשה. במלחמת יום הכיפורים הצליח חיל הים הישראלי להשיג שליטה ימית מלאה בזירת הים התיכון תוך שהוא יוצא כשידו על העליונה בכל הקרבות הימיים שהתנהלו מול ציי סוריה ומצרים. אלו היו גם למעשה קרבות טילי ים- ים הראשונים, טילי גבריאל שהופעלו מספינות הטילים הישראליות, וטילי סטיקס שהופעלו מספינות מסוג קומאר ואוסא ע"י המצרים והסורים. במלחמה זו השתמש חיל הים הישראלי בצורה יעילה בלוחמה אלקטרונית כדי להתגונן בפני טילי ים -ים המצרים והסורים. יחד עם זאת, ובבחינה היסטורית, ההצלחה האופרטיבית לא הניבה הישג אסטרטגי – נמלי סוריה ומצרים המשיכו לפעול ולקלוט סיוע צבאי מברית המועצות במהלך כל ימי המלחמה.
מחשבה לעומק – השתנות אסטרטגית מו ל האיום הגובר בתווך התת ימי
כנס Navy Tech 2025 ,שנערך בפברואר בהלסינקי, התקיים על רקע מתיחות גוברת באזור הים הבלטי ועליית חשיבותן של תשתיות תת-ימיות קריטיות במערב אירופה – החל ממערכות חשמל, דרך כבלי תקשורת, ועד צינורות גז. אירועים כמו הפגיעה בצינורות Nord Stream , תקלות מסתוריות בכבלים תת-ימיים, והתרחבות הפעילות הימית של רוסיה וסין, הפכו את המרחב התת- ימי מממד שקט ושולי – לאתגר אסטרטגי גלוי ומורכב.
השקעות הון סיכון בטכנולוגיות ימיות דואליות
השקעות הון סיכון בטכנולוגיות ביטחוניות דואליות (המשרתות מטרות ביטחוניות ואזרחיות כאחד) הופכות לשכיחות ומשמעותיות יותר ויותר בשנים האחרונות. המציאות הגיאופוליטית העולמית המתהווה, גורמת להשקעה גוברת בתעשיות אלה המבוססות חדשנות, וביניהן גם טכנולוגיות בתחום הימי.