"ים כחול", גיליון 1, מרץ 2026
לרגל 72 שנה להשקתה של צוללת 'הנאוטילוס' – הראשונה בעולם בעלת הנעה גרעינית, כתב העת הרבעוני "ים כחול" מקדיש את הגיליון ה-5 (והראשון לשנת 2026) לנושא ההנעה הגעינית בתחום הימי.
מיקוש מצר הורמוז: האיום שמשתק את שוק הנפט העולמי
המתח במפרץ הפרסי מגיע לנקודת רתיחה: כ-110 מכליות נפט כלואות במפרץ, לפחות 16 אניות ספגו פגיעות ישירות, ותעשיית האנרגיה העולמית ניצבת בפני מה שעשוי להתברר כמשבר החמור ביותר בעשורים האחרונים. אם עד כה דובר בטילים, כטב"מים ומתקפות ישירות, כעת עולה על הפרק תרחיש קיצוני ומטריד במיוחד: מיקוש מצר הורמוז.
גיוס ושימור קציני ים בצי הסוחר בישראל – דו"ח סופי
צי הסוחר הישראלי הוא מרכיב חיוני בתפקודה של מדינת ישראל כלכלית, ביטחונית ואסטרטגית. כ־ 99% מסחר החוץ של ישראל מתבצע דרך הים, וצי הסוחר מהווה תשתית קריטית לשמירה על רציפות תפקודית, אספקת מוצרים חיוניים והתמודדות עם מצבי חירום. למרות חשיבותו, בעשורים האחרונים מתקשה מדינת ישראל לשמר ולפתח מאגר יציב של ימאים וקציני ים ישראלים, והפער בין הצרכים הלאומיים לבין המציאות בשטח הולך ומעמיק. מחקר זה מציג תמונת מצב עדכנית ומקיפ ה של גורמי הגיוס והשימור של ימאים בצי הסוחר הישראלי, ומבוסס על שילוב בין סקירת ספרות ומדיניות מהעולם, סקר מקיף בקרב ימאים וצוותים בהכשרה, וראיונות עומק עם אנשי מקצוע, מדריכים ומקבלי החלטות בענף. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהבחנה ברורה בין שלב הכניסה למקצוע (גיוס) לבין שלב ההישארות בו לאורך זמן (שימור), ומראים כי כל אחד מהשלבים מושפע מגורמים שונים ודורש מענה מדיניות ייעודי.
ים כחול – גיליון 4, דצמבר 2025
ים כחול – גיליון רביעי ואחרון לשנת 2025. לפנינו גיליון העוסק כולו בטורקיה ושאיפותיה הימיות הן במזרח הים התיכון והן בקרן אפריקה והים הערבי.
פתח דבר לספרו של האדמיראל פואד אבו – ד'יכרי, מפקד חיל הים המצרי במלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 – 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמדאן, בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים התנהלה בעיקרה ביבשה. במלחמת יום הכיפורים הצליח חיל הים הישראלי להשיג שליטה ימית מלאה בזירת הים התיכון תוך שהוא יוצא כשידו על העליונה בכל הקרבות הימיים שהתנהלו מול ציי סוריה ומצרים. אלו היו גם למעשה קרבות טילי ים- ים הראשונים, טילי גבריאל שהופעלו מספינות הטילים הישראליות, וטילי סטיקס שהופעלו מספינות מסוג קומאר ואוסא ע"י המצרים והסורים. במלחמה זו השתמש חיל הים הישראלי בצורה יעילה בלוחמה אלקטרונית כדי להתגונן בפני טילי ים -ים המצרים והסורים. יחד עם זאת, ובבחינה היסטורית, ההצלחה האופרטיבית לא הניבה הישג אסטרטגי – נמלי סוריה ומצרים המשיכו לפעול ולקלוט סיוע צבאי מברית המועצות במהלך כל ימי המלחמה.
מחשבה לעומק – השתנות אסטרטגית מו ל האיום הגובר בתווך התת ימי
כנס Navy Tech 2025 ,שנערך בפברואר בהלסינקי, התקיים על רקע מתיחות גוברת באזור הים הבלטי ועליית חשיבותן של תשתיות תת-ימיות קריטיות במערב אירופה – החל ממערכות חשמל, דרך כבלי תקשורת, ועד צינורות גז. אירועים כמו הפגיעה בצינורות Nord Stream , תקלות מסתוריות בכבלים תת-ימיים, והתרחבות הפעילות הימית של רוסיה וסין, הפכו את המרחב התת- ימי מממד שקט ושולי – לאתגר אסטרטגי גלוי ומורכב.
השקעות הון סיכון בטכנולוגיות ימיות דואליות
השקעות הון סיכון בטכנולוגיות ביטחוניות דואליות (המשרתות מטרות ביטחוניות ואזרחיות כאחד) הופכות לשכיחות ומשמעותיות יותר ויותר בשנים האחרונות. המציאות הגיאופוליטית העולמית המתהווה, גורמת להשקעה גוברת בתעשיות אלה המבוססות חדשנות, וביניהן גם טכנולוגיות בתחום הימי.
"חרבות ברזל" – תובנות ראשונות לגבי האירועים במרחב הימי של ישראל
מלחמת "חרבות ברזל" הציבה בפני ישראל שלושה אתגרים עיקריים במרחב הימי: הגנה על גבולותיה הימיים, שמירה על חופש השיט אל ישראל וממנה (לרבות פעילות הנמלים העיקריים שלה), והגנה על המתקנים האסטרטגיים במרחב הימי שלה והבטחת הפעלתם הרציפה. המאמר מתאר את המציאות שנוצרה בזירה הימית במהלך המלחמה והליקויים שהיא חשפה, ומצביע על כך שישראל חסרה כיום מדיניות ואסטרטגיה ימית רבתי (Maritime Strategy), שתענה על השינויים המתרחשים באזורנו. כמו כן המאמר מצביע על הצורך להגדיר מחדש את תפקידיה של זרוע הים, להסדיר את עבודת המשק הישראלי בשעת חירום בכל הקשור לאספקה ימית של סחורות ומוצרי אנרגיה חיוניים, לרבות אמצעי ההובלה שלהם.
התפתחויות אזוריות בתחום הימי בעקבות קריסת משטר אסד
קריסת משטר אסד בדצמבר 2024 וכינון משטר חדש בסוריה בראשותו של אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי, מהווה שינוי טקטוני אזורי בעל השלכות רבות, בין השאר בתחום הימי. עם היוודע דבר קריסת משטר אסד, ישראל יצאה למבצע "חץ הבשן" שנועד לפגוע ביכולות זרועות הצבא הסורי ומערכיו האסטרטגיים. במסגרת זו הושמדו בנמלי לאטקיה ומינט אל ביידה מרבית ספינות הטילים של חיל הים הסורי. כמו כן הותקפו אתרי אחסון של טילים ימיים, אך לא ברור האם הושמדו לחלוטין כל טילי חוף הים האיכותיים, בעלי הטווח הגדול שהיו ברשות חיל הים הסורי. לצעדים אלו השפעות אזוריות משמעותיות בתחום הימי במזרח הים התיכון. הנפגעות העיקריות מהשינוי בסוריה הינן איראן ותנועת החיזבאללה בלבנון. המפסידה הנוספת הינה רוסיה שאיבדה שני מאחזים חשובים במרחב החוף הסורי. המרוויחה הגדולה מהשינוי הינה טורקיה, שסייעה לכוחות המורדים. מתוקף מעמדה בקרב המשטר החדש, טורקיה אינה מסתירה את רצונה להתבסס בעתיד בסוריה, לרבות בתחום הימי. התערבות ונוכחות טורקית במרחב הימי הסורי, טומנת בחובה סיכונים וסיכויים מבחינתה של ישראל.
התפתחויות במרחבים ימיים תחת לחימה – הים האדום והים השחור: ניתוח גאו-פוליטי, גאו-אסטרטגי, וגאו- כלכלי במבט גלובלי
הזירה הימית של מלחמת רוסיה – אוקראינה בים השחור, והמערכה הימית בים האדום כחלק ממלחמת "חרבות ברזל" הביאו להתפתחויות רבות ביחסים בין מדינות ובריתות, בכלכלה ובסחר הבינלאומי, בפריסת ציי מלחמה, כוחות לחימה ונכסים אסטרטגיים, בהוצאות ביטחוניות, במחירי סחורות ותנועת משאבים. על ידי יצירה של מאגר נתונים רחב היקף המציג את כלל ההתפתחויות ואירועים גאו- פוליטי ים, גאו-כלכליים וגאו-אסטרטגי ים בזירות אלה מאזפברואר 2022 , מחקר זה מבצע ניתוח של מספר מגמות מרכזיות ברמה הבינלאומית. הוא דן ראשית, בהתחמשות, סיוע צבאי ומהליכים אסטרטגיים של נאט"ו והאיחוד האירופי במזרח אירופה ובמזרח התיכון. שנית, במעמד ומהליכיה של טורקיה במערכת הבינלאומית מאז פרוץ הלחימה באוקראינה. שלישית, בהתגבשות של ציר טהרן-מוסקבה -בייג'ין. רביעית, בהשפעת הזירותהימיות על הכלכלה הבינלאומית ותהליכי גלובליזציה. לבסוף, המסמך ידון בנקודת מבט רחבה במגמות כלליות אשר נצפו בשלושת המימדים.