סקירת החלטת הממשלה בנושא פיקוח על השקעות זרות נכנסות לישראל ברקע יוזמת החגורה והדרך של סין

2021serv2 (1)_thumbnail

ביום 30 באוקטובר 2019 קיבלה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני) את החלטה מס' ב/372 בנושא: "קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות"1 ( לנוסח מלא של ההחלטה ר' נספח מס' 1.) ההחלטה על הקמת ועדת בחינה להשקעות זרות עומדת בשורה אחת עם קיומן של ועדות דומות במספר מדינות מערביות החברות הארגון ה-OECD וביניהן גרמניה, בריטניה, אוסטרליה וארה"ב,2 אם כי היא אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הכלכלית שמנהיג משרד האוצר מאז שנות ה-90 (השקת תוכנית החשיפה למשק הישראלי), מדיניות המאופיינת בפתיחות רבה בתחומי הסחר הבינלאומי וההשקעות הזרות….

מסדרונות לוגיסטיים ונתיבי סחר בין האוקיינוס ההודי והים התיכון

2021serv2 (1)_thumbnail

בפרק זה סקירה של נתיבי הסחר המרכזיים (הן הנתיבים הקיימים והן המתוכננים) המחברים בין האוקיינוס ההודי לים התיכון. בפרק מתוארים הנתיבים היבשתיים העיקרים, נמלי הים הקשורים אליהם והאתגרים הפוליטיים והכלכליים הנלווים אליהם. המסקנה העיקרית היא כי במצב הפוליטי הקיים באזור הלבנט יש היתכנות גדולה יותר לפרויקטים המתבצעים בתוך גבולות מדינה אחת, וכי היתכנות של פרויקטים גדולים חוצי גבולות היא נמוכה יחסית. עם זאת, עליית איראן ככוח אזורי ורקימת ברית סונית־ישראלית כנגדה מגדילים את הסיכוי לפריצת נתיבים מאזור המפרץ הפרסי דרך ירדן לנמל חיפה….

הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/21

2021serv2 (1)_thumbnail

המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי….

חופש השיט הישראלי – החופש לסחור

Density Map_thumbnail

בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן סכנה אסטרטגית למשק המדינה?…

סקירת הכלכלה הכחולה בישראל – מצב קיים והזדמנויות

e175d96e-a157-4d68-9336-8a1adfef626e_thumbnail

אהוד גונן 07 יולי 2022 מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול אותו יש לאבטח כי אם כאל מרחב עצום הגדול משטחה היבשתי של ישראל המגלם בתוכו הבטחה לעתיד. ניתן להגיד כי הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות לקו עם השנים 'בעיוורון למרחב הימי', עיוורון ממנו אנו מתפכחים בעשור האחרון….

אירוע חסימת תעלת סואץ על ידי האונייה Given Ever משמעויות אזוריות ולישראל

Ever Given_thumbnail

ב־23 במארס 2021 נתקעה ספינת המכולות "אוור גיוון" )Given Ever )שעברה את תעלת סואץמדרום לצפון בגדת התעלה כעשרה ק"מ צפונית לנמל סואץ. בעקבות העלייה על גדת התעלהנחסמה תנועת האוניות בתעלה לשני הכיוונים למשך שישה ימים כמעט….

150 שנה לתעלת סואץ – האינטרסים והמעורבות הסינית סביב התעלה

אהוד גונן 25 אוגוסט 2022 היחסים בין סין ומצרים מאז 2011 ניזונים מההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בשתי המדינות. מצרים שלאחר עליית הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לשלטון בשנת 2013 מחפשת מנועי צמיחה ותעסוקה לאומיים כדי להתמודד עם אתגרים עצומים בתחום הכלכלה והחברה. תעלת סואץ והפעילות הענפה סביב התעלה הכוללת מלבד מעבר אוניות גם שירותים לוגיסטיים, תעשייה וייצור וכן השקעות גדולות בתשתיות – אלו סומנו על ידי א־סיסי כמנועים שכאלו. מנגד, יוזמת החגורה והדרך של סין עוסקת בפיתוח תחומים אלו בדיוק של לוגיסטיקה ותשתיות ולפיכך הסינרגיה בין מדיניות מצרים וסין בכלל ובפעילות הקשורה לתעלת סואץ בפרט היא גדולה ובעלת פוטנציאל פיתוח לשני הצדדים….

מודל ומתודולוגיה לאסטרטגיה ימית גדולה

A Model and Methodology for a Grand Maritime Strategy

במהלך העשור האחרון, אנו עדים לעלייה ברמת העיסוק בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה ימית במדינות רבות ברחבי העולם. המניעים לכך היו תהליכים גלובליים המגדילים את חשיבותם של הימים והאוקיינוסים כתחום משותף בעל חשיבות אסטרטגית עבור מדינות העולם ושקשור לכל נושאי הסחר העולמי, הכלכלה, האנרגיה ומעבר סחורות. אנשים מקצה אחד של העולם למשנהו….

לקחים שנלמדו ממגיפות לטיפול בשינויי האקלים Nitin Agarwala, Semion Polinov

Lessons learnt from Epidemics to address Climate Change Nitin Agarwala, Semion Polinov

Nitin Agarwala, Semion Polinov     תקציר מצבי חירום של בריאות הציבור כמו מגיפות ומגיפות משפיעים על חיי אדם כבר שנים רבות. רבים ממקרי החירום הבריאותיים הללו אילצו את בני האדם להביא לשיפורים קיצוניים בתקני הבריאות והבטיחות הקיימים אז ולשפר את תנאי החיים שלו ובסופו של דבר לצאת חזק יותר כדי להמשיך בעסקים כרגיל. עם זאת, מצב חירום-בריאות הציבור-בהמתנה, שינוי אקלים, עשוי לשנות לחלוטין את הדמוגרפיה ואת עתידם של בני האדם אם לא יבוצעו שינויים במודל העסקי כרגיל הקיים. למרות שלבני אדם יש את החוסן להילחם בכל מצב חירום בבריאות הציבור, שינויי אקלים הם מצב חירום בריאותי אחד שיש לו השפעה איטית ויש לו את היכולת ליצור אתגר מורכב…

פתרון טכנולוגי לייצור, אחסון, פריקה ויצוא של קונדנסט המופק משדות הגז הימיים של ישראל

Energeian Power FPSO in development for the Karish and Tanin Fields_thumbnail

עסקי הנפט והגז יכולים להיות מסובכים. לעתים קרובות היא מושפעת מאינטרסים אישיים, ערכים מנוגדים ואידיאולוגיות. דו"ח זה מציג פתרון טכנולוגי, משפטי וכלכלי להתקנת מצוף CALM ימי להורדה וייצוא קונדנסט[1] משדות גז ימיים בישראל, וכן מטרתו לנווט דרך האתגרים הנ"ל הנפוצים בתעשיית האנרגיה ביחס ל עיבוי. על פי מדיניות ממשלתית חדשה, בעתיד יעודד פיתוח נוסף של שדות נפט וגז בים[2] ויהיה צורך לספק פתרונות מספקים לסילוק קונדנסט נוסף ותוצרי לוואי נוזליים אחרים שיופקו מכאלה. שדות….

דילוג לתוכן